שינה ובעיות שינה – לעבור את הלילה בשלום

שינה ובעיות שינה – לעבור את הלילה בשלום

פעוטות

עדי הרפז

אתם רואים מישהו ישן טוב ואומרים עליו "איזה כיף לו, הוא ישן כמו תינוק"... אז זהו שזאת אולי האמירה השגויה ביותר בהיסטוריית האמירות על תינוקות וילדים - פיהוק קטן ויצאנו לדרך

כבר בהתחלה הם לא ישנים לילה שלם בלי להתעורר 200 פעם, הם לא "יודעים לישון", אלא יותר "לומדים איך לישון", ולנו ההורים יש תפקיד חשוב בללמד אותם לרכוש הרגלי שינה טובים ובריאים שמתאימים להם ולמשפחה שלנו.

השעה 19:30, סיימתם ארוחת ערב, מקלחות, פיפי ושאר עניינים. אתם מקריאים סיפור, נותנים נשיקה וחיבוק, אומרים לילה טוב לכל בובה, צעצוע ורהיט אפשרי בחדר (ביחד עם הזאטוט או הזאטוטה כמובן) ואז מגיע הרגע בו אתם מכבים את האור ומקווים שהחלק של הילדים ביום הסתיים והנה מתחיל הרגע שלכם. ואז: "אמא, מים!", "אבא, יש לי פיפי" ולפעמים אפילו בלי מילים, הזאטוט פשוט מעיף את השמיכה (אחרי שכיסינו אותו 30 פעמים), יורד מהמיטה ומתחילה "טיילת" לסלון או לכל חדר אחר בבית.

ואתם, שהתחלתם את מסע ההשכבה דווקא יחסית סבלניים ואולי אפילו די מרוצים, הופכים פתאום לפקעת עצבים. הקטן בוכה > אתם מאיימים > הוא בוכה יותר, והמעגל הזה לא הולך לשום מקום טוב.

זאת דילמה שאופיינית להורים רבים: כולנו נעים על הציר שבין כעס (כי באמת כמה אפשר?!) לבין חמלה (אולי אני מפספס משהו? אולי הילד לא מרגיש טוב? אולי היא באמת מפחדת או לא נעים לה או לא טוב לה?) ואז, לקינוח מופיע רגש אשמה מתובל באפיסת כוחות הורית…

במקרים רבים התוצאה היא שאנחנו פשוט מוותרים ומאפשרים לעבור למיטה שלנו, או בספה בסלון, או שאחד ההורים פשוט נשכב במיטה ליד הילדים עד שכולם נרדמים יחד. הנה הלך עוד ערב על מאבק כוח סביב נושא השינה. למה לעזאזל אי אפשר לסיים יום בקלות ופשוט ללכת לישון?