הקורונה עדיין כאן – איך מתמודדים עם המצב המתמשך?

הקורונה עדיין כאן – איך מתמודדים עם המצב המתמשך?

ילדים כמעט גדולים

עדי הרפז

המילים האלה - "בידוד", "התפרצות", "סגר" לא מפסיקות לעשות לנו רע על הנשמה גם אחרי החיסונים והשגרה שחזרה. איך נוכל לתווך לילדים את המצב המתמשך, מה עושים איתם בבית ואיך הופכים את המשבר הזה להזדמנות משפחתית?

מעודכן לתאריך 21.06.2021

לפני יותר משנה וחצי נכנסה הקורונה בסערה לחיינו, טרפה את סדר היום והשגרה, ולמרות החיסונים והשקט היחסי הנגיף והמוטציות לא רוצים לצאת מחיינו באופן סופי. המגפה עולמית הראתה לנו שיש לנו יכולת להתרגל לשינויים על בסיס יומי: לעבוד (או לנסות לעבוד) מהבית, כבמקביל, מערכת החינוך סגורה או פועלת חלקית. זה הפך אותנו ההורים לקצת אבודים בין עבודה למשפחה. כולנו יודעים איפה הכל התחיל, אבל עדיין מחכים שזה יסתיים לחלוטין.

באמצע, בין כל הרגשות שחווינו וחלקנו עדיין חווה (גם אם ברמה הלא-מודעת), נמצאים הם, הילדים שלנו. גם הם עברו אירוע לא פשוט וחשוב מאוד לדבר איתם, לתווך את המציאות ולהתאים את המסרים לשפה שלהם, לשמש להם דוגמה לאופן התמודדות עם מציאות שמשתנה מדי יום ולמלא אותם (ואת עצמנו) בתחושת אופטימיות ותקווה למרות שלא כל התשובות ברורות לנו.

בידוד או סגר – איך מסבירים לילדים ששוב נשארים בבית ולא הולכים לגן ולבית הספר?
אומרים את האמת ו"מנרמלים את המציאות" בפשטות וברוגע. מסבירים שעל אף משאלת הלב שלנו שהווירוס ישר ייעלם והחיים יחזרו לשגרה, המציאות האמיתית בחיים היא תהליך, דברים לוקחים זמן. תוכלו לדמות את ההסבר לתהליכים מעולמם: לקח זמן עד שלמדתם ללכת, זה לא קרה בבת אחת, לקח זמן עם הרבה ניסוי וטעייה עד שלמדתם לקרוא ולכתוב או לאכול בעצמכם….נכון? אז לוקח זמן עד שהעולם לומד מה נכון לעשות כדי להיפטר מהנגיף הזה וזה לוקח זמן ודורש סבלנות. תהליכים הם חלק מהעולם.

לפעמים אנחנו מרגישים תסכול שהדברים לא קורים מהר כמו שאולי היינו רוצים אבל זה חלק מהעניין. מקדו אותם במה ש*כן* ביכולת ההשפעה שלנו: הקשבה להוראות, שמירה על עצמנו ועל האחרים באמצעות: מסכה, שמירה על היגיינה וריחוק חברתי וכמובן התבלין הכי חשוב שמחבר את הכל יחד: אופטימיות ואמונה שיש לנו את הכוחות להתמודד עם התקופה הזו והכי חשוב שאנחנו ביחד.

משפחה מושלמת – אימוני הורים לכל מצב