שיתוף פעולה – איך לדבר עם הילדים שלנו כך שיקשיבו לנו?

שיתוף פעולה – איך לדבר עם הילדים שלנו כך שיקשיבו לנו?

פעוטות

מרים זיסמן

מכירים את ההרגשה המתסכלת כשאנחנו מבקשים אלף פעמים בכל קשת הטונים האפשריים ומוצאים את עצמנו מדברים אל הקיר? כשאנחנו מבקשים בשיא הנימוס או בתקיפות מהילדים "לא לפזר את הנעליים" ומגלים שהכל מפוזר? "לא לקפוץ על הספה!" ומגלים שיש עליה נינג'ה ישראל?

מה זה שיתוף פעולה בעיניכם? מה תרוויחו מכך שהילד משתף פעולה אתכם? מה ירוויח הילד מכך שהוא משתף פעולה? איך יראה סדר היום שלכם בבית לו היו בו שיתוף פעולה עם הילדים? הרבה יותר טוב!

אם הוא כל כך טוב למה שיתוף הפעולה לא נוכח כמו אוויר לנשימה? יש כל מיני סיבות, למשל צרכים מנוגדים. ניקח דוגמה – הילד לא מסדר את החדר, אם נבין את הצורך מאחורי זה נוכל להגיב בהתאם:

  • יש לו קושי בהתארגנות – נבנה לו תכנית התארגנות.
  • סימני מרדנות – "אתם לא מחליטים עליי" – נאפשר לילד לרכוש תחושת ערך ובחירה בתחומי החיים.
  • דרך להשיג תשומת לב מאיתנו כי אנחנו גוערים, מפתים, מסבירים – נאפשר לו תשומת לב על מעשיו החיוביים ונמנע ככל האפשר מתשומת לב שלילית.
  • הילד מתוסכל מדרישות בלתי נגמרות שלנו – נבחר בפינצטה את המאבקים שלנו.
  • עייפות – נבחר זמן מתאים לסדר.
  • תמיד סידרנו במקומו והוא מאמין שזו דרכו של עולם – נדריך אותו איך לסדר בהדרגה.
דרכים בלתי מועילות לשיתוף פעולה
לגזור, לשמור ולא להשתמש:
  • איומים ועונשים – "אם…אז…".
  • "מחמאות" – "מה יצא ממך!".
  • הרצאות חינוכיות – חוזרות ונשנות.
  • צעקות ופקודות – "שבי מיד!!!".

יכול להיות שהגישות האלו יובילו לתוצאות שלהן ציפיתם בטווח הקצר, אבל המחירים בטווח הארוך הם: השפלה, המשך המלחמה וחוסר שיתוף פעולה.

מתי מתחילים לאפשר לילד לתרום ולשתף פעולה? 

  • כשהתינוק נענה ועוזר לנו, כשהוא שוכב רגוע בעת החלפת החיתול.
  • כשהפעוט רוצה לעזור לנו.
  • כשהילד מסוגל לערוך את השולחן ולחתוך ירקות.
  • בכל רגע אפשרי נסו לאפשר לילד לתרום ולחוש גאווה על ההישג.